תאו
תאודור המתוק שלנו ברח מידיים מתעללות ככל הנראה בשטחים. הוא הגיע לבית במושב אורנית ושם עצר לנוח. כעבור כמה שעות, תאו הגיע לידינו. הוא לא כל כך הבין לאן הוא מגיע, היה סקרן ועייף עם פצעי מאמץ על הגב והפנים. כשתאו הגיע לחווה ושוחרר לחופשי, הוא הסתכל על החווה בהלם רב, והחל לדמוע. כשתאו בכה, בכינו כולנו איתו. דמעת אנחת רווחה. לא עברו עשרים דקות ותאו כבר מתגלגל על החול ורץ לו במרחבים. חמורים יודעים ומרגישים, שהגיעו למקום מבטחים.
 

שירה
שירה העיירה המתוקה כל כך הגיעה אלינו מכמה חיילים ובני שירות אמיצים. 
היא נמצאה משוטטת לבדה צמאה, עייפה, מותשת ומפוחדת בבסיס ליד אשלים שבדרום, בת שירות מקסימה בשם שירה מצאה אותה ובנתה לה בית מבטחים. יחד עם כמה חיילים וכמה משטחים הם סדרו לשירה בית מוגן עם אוכל ומים וללא גורמים עוינים. 
שם שירה חיכתה כשבועיים לבית מתאים. 
כמובן שחיכינו לה בזרועות פתוחות, אך שירה היתה מאוד חששנית וברחנית. 
היא סירבה לצאת מהקרון, רועדת ומפוחדת, בקושי סוחבת עצמה בהתנגדות עקשנית. ניגשנו לשירה, התכופפנו להסתכל לה בעיניים, היא קיבלה נשיקה וראתה שהגיעה למקום ללא אויבים, לבית החדש שלה, ושפה מאוד נחמדים. 

שירה לאט לאט התקרבה, והלכה אחרינו לתוך החווה. שם היא אכלה ומיד נרדמה לתוך שינה בטוחה ומתוקה. קראנו לה שירה, על שם אותה בחורה מקסימה שלא נותרה אדישה, והצילה חיים.
 

שגב
שגב שלנו נמצא בישוב שגב-שלום שליד באר שבע, בהיותו בן כחודש בלבד!
מספר ילדים רכבו על הקטנצ'יק ופצעו אותו בגבו ופניו.אישה טובה גירשה את הילדים שרכבו עליו ושחררה אותו. שגב הגיע אלינו כתינוק קטן, הוא מיד נצמד לכל מי שרק נתן, אוהב לטייל איתנו בכל החווה ולעזור להאכיל את כל החברים! הוא רגיש, עדין, מתוק וחכם בצורה שלא ניתן לתאר, אם תרצו נשיקה משגב, תשבו על הרצפה, הוא מיד יגיע בריצה לליטוף ונשיקה.